תדמיינו את הבושה לבקש אוכל, החוסר אונים, להיות בלתי נראה,
להרגיש שלאף אחד לא אכפת מכם (חוץ מיום אחד בשנה).
עברו את השואה, עלו לארץ, ארץ הקודש, ארץ היהודים.
הם חוו רעב בתקופת השואה, הם לא אמורים לחוות את הרעב הזה גם כאן במדינת ישראל.
עמותת 'לחיות בכבוד' מספקת לניצולי שואה וקשישים הנמצאים במצוקת רעב, מזון חם, מזין ובריא, ומאפשרים להם את הצורך הבסיסי- לחיות בכבוד.
ב-32 מוקדים ברחבי הארץ,
עם למעלה מ10,000 מתנדבים,
ומוציאה ביום מעל 2,000 ארוחות חמות.
פעמים רבות מגיעים אלינו תורמים מאוכזבים. הם מספרים לנו שנפגעו בעבר מעמותות, ולכן אין להם אמון… אז אנחנו כאן כדי לבנות אותו מחדש!
אנחנו פותחים בפניכם את הדלת ומזמינים אתכם אפילו להגיע למטבח שלנו (בתאום כמובן), לבשל ולארוז איתנו מנות ולהרגיש יחד את תחושת הנתינה שאין שווה לה.
2. קבוצה שנייה שמקבלת מענק של 7,248 ש"ח ואולי תוספת קטנה של 1,935 שקלים בשנה!
רק כי הם הגיעו לישראל אחרי אוקטובר 1953.
עכשיו, כשיש יותר ויותר בעיות כספיות בישראל (בעקבות המצב), לא נותר אף אחד שיטפל בניצולי השואה שחיים קשה.
הניצולים האלה לא מקבלים מספיק עזרה ולא חיים עם הכבוד שמגיע להם, רק בגלל מתי שעלו לישראל.
רבים מהם משלמים שכירות ותרופות ולא נשאר להם כסף לאוכל.
הם לא רוצים לקנות מותגים.
הם לא רוצים לאכול במסעדות.
הם לא רוצים לקנות לעצמם טלויזיה 55 אינץ'.
הם רק רוצים לשרוד את החודש!
לחיות בכבוד בזמן הקצר שנותר להם.
הם רעבים והם לבד. בודדים בעולם.
כל שקל הולך לתרומה, בשיתוף עם ועידת התביעות. הידעתם שבעמותה שלנו המנכ"ל לא מקבל משכורת? הוא פועל בהתנדבות!
יש לעמותה למעלה מ10,000 מתנדבים שמגיעים למטבחים של העמותה,
אורזים את האוכל כל עוד הוא חם
מגיעים עד הדלת עם מארז האוכל ישירות לכל ניצול שואה – אוכל חם
כשפוגשים את שורדי השואה,
הדבר הראשון לעשות זה לשבת ולהקשיב להם.
להקשיב לסיפורים שלהם, להקשיב לחוויות שלהם.
לפעמים הצורך לשייכות, הצורך בחברה ומישהו שיקשיב לך חזקים מהצורך לאכול.







